את יודעת
אני מת לפרוץ את הפחד
ואני פוחד
את יודעת
כשאנחנו יחד אני מצליח
שאני לבד
יש בטחושה של הפסד
את יודעת
שאין בי אומץ להגן על עצמי מכל שטות
את תמיד מגלה לי
עד כמה
תודה


הכל פשוט, עד כמה הכל פשוט.
מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב,
שאת לא קר, לא קר.
שיר לשיר אני לומד מחדש, שאם לא היית בו הייתי נחלש, הייתי נחלש.
את יודעת שאני תובע ועוד רגע בסוף,
את נוגעת בי, אני מתעורר ושומע את קולך הטוב,
ושומע את קולך הטוב.
מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב,
שאת לא קר, לא קר.
מקיר לשיר אני לומד מחדש, שאם לא היית בו הייתי נחלש, הייתי נחלש.
מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב,
שאת לא קר, לא קר.
מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב, שאת לא קר, לא קר.
מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב, שאת לא יית בו הייתי נחלש, הייתי נחלש.


מקיר לקיר אני מודד את הסמן, כמה עצב יש במרחב, שאת לא היית בו הייתי נחלש, הייתי נחלש.
הייתי נחלש, הייתי נחלש
את יודעת
תודה רבה